| |
בס"ד במסכנת = 572 = והיו לבשר אחד = פני הדור כפני הכלב לא במסכנת = 603 = בני ישראל = משה רבנו = תיקון הלב אשר לא במסכנת = תאכל בה לחם = 536 = אין אדם מעיד על עצמו = במדבר סיני באהל מועד אשה רעה = 581 = ויהי דבר־יהוה אלי לאמור = ויהי דבר הוי"ה אליו לאמר = גואל ישראל = "הנוסחא הא-להית" מכיון שיש ג פסוקים בתנ"ך בערך 581 נחשב 581 * 3 = 1743 = עשרת ימי תשובה = ועוד אשת חיל = 749 = [איוב טו, ג]הוכח בדבר לא־יסכון ומלים לא־יועיל בם = אין אוגדין את הלולב אלא במינו שלום בית = 788 = הכותל המערבי = משתה גדול (ויעש אברהם משתה גדול ביום היגמל את יצחק!!!) = = 2 * 394 = [תהילים לו, א]למנצח לעבד־יהוה לדוד = דע מה למעלה ממך = דרכי נעם = חופש = שולחן "המברך (...) בשלום" בחי' התעוררות קלה מדעילא ברכה דהיי' דחיפה כבי', ואז אתערותא דלתתא בחי' אחישנה. "עושה השלום" הוא הכל בחי' אתערותא דלעילא בחי' בעתה. המברך את עמו ישראל בשלום = 1703 = מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל = שחרית מנחה ערבית = = עושה השלום = 762 = עולם התורה = שלום טובה וברכה חיים חן וחסד ורחמים = 1139 = | [בראשית מט, טז] | דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל
(עניין
המשך הברכה "ברכנו אבינו כולנו כאחד, ומשם, בעת התפילה כל העולמות
מתייחדים. כמובא בספר "מגיד דבריו ליעקב" בשם המגיד ממעזריטש, מהלימוד של
הרב יצחק גינזבורג יט כסלו התשסט: <!-- @page { size: 21cm 29.7cm;
margin: 2cm } P { margin-bottom: 0.21cm } -->
נשאל
מן הרב הקדוש בעל המחבר זלה"ה
בענין הדרוש שאמר על פסוק "שיר
השירים אשר לשלמה"
כפי
מה שנכתב לעיל באריכות והוא רק אפס קצהו
ובמעט כוונת תוכן דבריו שאמר הוא בעצמו
אמנם הענין הוא בקיצור גדול שכשאיש הישראלי
עומד להתפלל בדו"ר
אז ממילא אומרים שירה בכל העולמות כל
המלאכים והשרפים ושאר כיתות כי הם כולם
כלולים בו וזהו "שיר
השירים"
ר"ל
"שיר"
א'
ששר
איש הישראלי למטה ממילא נעשה "השירים"
בכל
העולמות כשהוא אומר במסירות נפשו וכל לבו
וכוחו וכוונתו וזהו "אשר
לשלמה"
"למלך
שהשלום שלו"
רוצה
לומר כשיודע לפני מי הוא מתפלל והנה לכאורה
קשה על זה מפסוק "בעמדם
תרפנה כנפיהם"
ודרשו
חז"ל
"בעמדם"
ישראל
בעמידה אז "תפרנה
כנפיהם"
רוצה
לומר שאין להם רשות אז לומר שירה והשיב
הוא זלה"ה
שבודאי בעת עמדם ישראל להתפלל וכל העולמות
נכללים בהם והם מוסרים נפשם ומדבקין עצמן
מאוד באחדות הפשוטה אז בודאי כל העולמות
נתייחדו ביחוד ונכללין כולם כאחד כמו
נקודה א' כמ"ש
בזוהר על פסוק "אל
תראוני שאני שחרחורת"
וע"ש.
אמנם
אחר התפלה שנתעלו כל העולמות כולם כאחד
ונתדבקו בהבורא יתברך שמו אז גורמים שנמשך
שפע וחיות לכל העולמות וידוע שעל ידי
צירופי אותיות נתהוו כל העולמות כמו שכתוב
"בדבר
ה' שמים
נעשו" וכו'
ולעולם
הדיבורים ההם עומדים בעולמות מתחלת הבריאה
ומאירים בהם ונותנים בהם חיות בסוד "כימי
השמים על הארץ"
וזהו
"לעולם
ה' דברך
נצב בשמים"
והנה
על ידי התפלות ישראל נמשך שפע וחיות חדשים
לאותיות וצירופים ודיבורים הנ"ל
שבכל העולמות והנה נתחדשו הדיבורים בחיות
חדשה ובבהירות יתירה מאז ומקדם וזהו ענין
השירה שלהם ואפשר לומר שלכן תקנו לומר
פרק שירה בכל יום תיכף אחר כל התפלה והמשכיל
יבין.]
")
| | [זכריה ב, ג] | ויראני יהוה ארבעה חרשים | | [יונה א, א] | ויהי דבר־יהוה אל־יונה בן־אמתי לאמר | | [שיר השירים א, יד] | אשכל הכפר דודי לי בכרמי עין גדי |
שלום רב (לאוהבי תורתך) = 578 = דע מאין באת שלום רב לאהבי תורתך ואין למו מכשול = 2191 = שלום רב לאהבי תורתך = 1652 = שמירת שבת = | [איוב כא, ז] | מדוע רשעים יחיו עתקו גם־גברו חיל | | [איוב כט, ח] | ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו | | [איוב לו, כו] | הן־אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא־חקר | | [בראשית יח, א] | וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח־האהל כחם היום | | [הושע ח, יא] | כי־הרבה אפרים מזבחות לחטא היו־לו מזבחות לחטא | | [מלכים ב׳ ג, טו] | ועתה קחו־לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד־יהוה | | [משלי יב, כח] | בארח־צדקה חיים ודרך נתיבה אל־מות | | [שופטים יח, ד] | ויאמר אלהם כזה וכזה עשה לי מיכה וישכרני ואהי־לו לכהן | | [תהילים כט, ו] | וירקידם כמו־עגל לבנון ושרין כמו בן־ראמים | | [תהילים פ, ז] | תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו־למו |
שיר השירים = 1075 = שכבת זרע לבטלה = ארבע מאות שנה = מצוות ומעשים טובים = = אשר לשלמה = 906 = תולעת = שיר השירים אשר לשלמה = 1981 = =
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה